האינדינגב הראשון שלי היה לפני חמש שנים. מיד כששמעתי עליו, החלטתי לנסוע – חוויה מרוכזת, התנתקות מהעולם, עשרות הופעות ומבחר עצום של גירויים לעיניים ולאוזניים? מתאים לי! בדקתי את הליינאפ, התלהבתי, וקניתי כרטיס. אבל אחרי שבחנתי את הלו"ז, הבנתי שזה נראה טוב מדי על הנייר! אין סיכוי שאוכל ללכת לכל ההופעות שרציתי. במה אבחר?
אותו סוף שבוע גרם לי להבין שהפסטיבל בעצם אינו מסתכם בהופעות, ושיש בו עולם ומלואו. אנשים מדהימים שהכרתי, חוויות ייחודיות לאותו מדבר, רציתי רק עוד ועוד, עד שלא הצלחתי לעמוד בקצב ועל כל חוויה שחוויתי תהיתי איזו חוויה אחרת התייתמה מאחור. עם השנים התרגלתי ל"ריטואל". נסעתי לפסטיבלים נוספים בארץ וגם בחו"ל – שם יש אפילו יותר במות, ויותר הזדמנויות להחמיץ, ועם הזמן למדתי לנווט בתוך הסיטואציה, להתמודד עם ההתנגשויות ולייצר תעדוף – עד שהצלחתי להספיק יותר, וחשוב מכך- ליהנות יותר.

לקראת אינדינגב המתקרב, ופרסום הלו"ז המלא של הפסטיבל, החלטתי לשתף קצת מן התובנות והטיפים שצברתי על תכנון לו"ז אישי של פסטיבל – הן בתכנון מקדים והן כהצעות ליישום במהלכו. הטיפים ניתנים על סמך ניסיוני האישי בפסטיבלים מסוימים, אך אפשר ליישם אותם על כל פסטיבל מוזיקה בארץ ובעולם.
אז עם פרסומו של לו"ז הפסטיבל, לפני שאתם מסמנים את ההופעות שתרצו לראות, קבלו כתבה שתסייע לכם קצת בתכנון. בסופה גם תמצאו את הקלאשפיינדר שהכנתי עבור האינדינגב המתקרב.

שעות הערב בפרימוורה 2016 – מאיפה מתחילים?

שנתחיל? יופי.
לפניכם עשר הצעות לבניית לו"ז והתנהלות בפסטיבל שישדרגו לכם את החוויה:

1. תכנון הלו"ז של הפסטיבל נקבע לטעמם של אלפי אנשים
פסטיבל מיועד לקהל של מסות – אלפים ורבבות, ולכל אדם בקהל יש מדרג העדפות משלו. מארגני הפסטיבל מרכיבים תוכנייה אומנותית מאוזנת עבור מרביתו של הקהל, כזו שיש בה זרימה ואלטרנטיבות בין הבמות, לכן ה-Wishful Thinking האישי של כל אחת ואחד מאיתנו לאו דווקא יתבטא בה במלואו. התנגשויות הן חלק מהעניין והמארגנים מנסים תמיד להתחשב בכמה שיותר אנשים עם מספיק מרחב כדי להפתיע, אז היו מוכנים.

2. סימון מקדים צריך להיות בגדר המלצה עצמית ותו לא
במציאות, דברים משתנים בדרך מהתכנון היבש על הנייר לזה שמתבצע בפועל. הקשיבו למצב הרוח שלכם, אל תכפו על עצמכם דבר, תזרמו. בהמשך הכתבה אתייחס גם לדרכים להתחשב בכך בזמן אמת.

3. ה"הדליינרים" אינם בהכרח גולת הכותרת
אני מקבל את הרושם שאין קונצנזוס בנוגע להופעה המועדפת על אנשים מדי שנה. התוצאות הן לרוב מגוונות ואינן בהכרח נוטות לטובת ההופעה המרכזית בשיא הערב. למעשה, בשלב מסוים ממש ניתן לזהות "שיבוצי מפתח" דווקא מחוץ לשעות הפריים-טיים. שיבוצים איכותיים, במיקום ובשעה אידאליים, שמשתדרגים מיד. ב"גלסטונברי" קיימת משבצת "אגדה" קבועה בראשון אחר הצהריים בבמה המרכזית. ב"פרימוורה סאונד" מעדיפים את המשבצת של שלוש לפנות בוקר, בבמת האמפיתיאטרון שעל סף הים, ובאינדינגב אני אישית מעדיף את במת הקוף, בשישי ב-16:30, עם "קבלת השבת" המסורתית; או בצהריי היום של שבת, כשהקהל בשיאו מתחת לספרינקלרים, כמו במסיבת סיום.

4. שמרו על ראש פתוח, כך תכירו ותגלו חווית חדשות
בפסטיבלים רבים יש מספר תלת ספרתי של הופעות לצד אטרקציות רבות המשכנעות אותנו להגיע אליהם. אולם, חלק נכבד מהאמנים עודנו אנונימי למדי, אפילו רק בתחילת הדרך. מהרגע שהליינאפ מתפרסם, צאו לחיפושים, גלו אהבות חדשות, ואל תחששו להתנסות ולהחליף רשמים עם חברים וחברות.
הידעתם שלירון עמרם ביצע את שיר השנה תשע"ו של גלגלצ, לראשונה על במת האינדינגב ממש בתחילת אותה השנה? בקיצור, היו חכמים ו"בואו לפני".

5. מה לא נוכל לקבל שוב מחר?
אני לא מעריץ שרוף של "האיינג'לסי", אך לא אשכח את ההופעה המדהימה של יערות מנשה ב-2012. פתיחת הבמה המרכזית של שבת בבוקר, בין העצים. התפאורה הקסומה היא שעשתה את ההופעה מבחינתי. מצד שני, לא אשכח את ההופעה של ויתרתי באינדינגב 2013, שעלו לבמה מחופשים לפין ושני אשכים ו"השפריצו" על הקהל הכי גדול שראו כלהקה. בעיני זו היתה חווית הפסטיבל האולטימטיבית, שהרי ההופעות של ויתרתי תמיד היו קיצוניות, אבל באותה הופעה, בתנאים הכי נכונים, הם פשוט היו במיטבם. אם שמעתם על להקת הופעות מעולה, או שיש אירוח או שיתוף פעולה מסקרן ולא צפוי – אל תהססו ללכת על זה.

6. FOMO? JOMO!
Fear Of Missing Out, ("חרדת ההחמצה") או בקצרה FOMO, היא תופעה פוסט-מודרנית המתארת את תחושת הפחד מ"לא לדעת שמשהו שקורה". זה קורה לנו לדוגמה, כשאנחנו נמצאים בהופעה ונהנים, אבל בכל זאת מוטרדים מכך שאולי יש הופעה טובה יותר שאנחנו מפספסים.
פומו הוא טבעו של כל פסטיבל מרובה במות והתרחשויות סימולטניות. וכנראה שהמנהל האמנותי עשה עבודה ממש טובה אם בהתבוננות בלו"ז אתם מתרגזים על כך שעוד לא המציאו את המכונה לשכפול אנשים. אבל עד שזה יקרה נאלץ פשוט להשלים עם ההחלטות שאנחנו מקבלים ולא להתחרט על דבר. אני מתנחם בעובדה שההופעות המדהימות שאני מפספס, והאלטרנטיבות שישנן לאנשים שנמצאים בבמות האחרות, לרוב מבהירות לי עד כמה הפסטיבל משובח. היו שלמים עם ההחלטות שקיבלתם והדברים הכי טובים יתרחשו. פאק פומו, יחי הג'ומו – Joy Of Missing Out!
[ומנגד, אם הגעתם להופעה ואתם חשים מיצוי, אל תתביישו לחתוך לבמה אחרת. התנהלו על פי מצב הרוח]

7. התפזרו בין הבמות ודגמו כמה שיותר
באינדינגב 2014, אחרי תחושת מיצוי מסוימת מבמת הקוף בשעותיה המרכזיות, שוטטתי בחיפוש אחר הופעה אחרת עד שמצאתי אחת ששום דבר לא יכל להכין אותי אליה. ההופעה של הילה רוח בבמת הפיל, חצי שנה לפני שהוציאה את "רופאה במערב", הייתה מבחינתי חוויה מכוננת, הגעתי אליה בטעות ואני זוכר אותה עד היום.
בפסטיבלים לא מומלץ להישאר רק מול הבמה המרכזית. צאו לטייל בין הבמות הקטנות יותר, עברו למתחם האלקטרוני, האקוסטי, וכמובן גם להפך. נסו לנצל חורים יחסיים בלו"ז האישי שלכם על מנת לחקור במות שונות ולהתגלגל אל תוך הופעות שמשכו את תשומת לבכם. אלה התגליות הכי כיפיות!

8. חוו את ההתרחשות שמסביב לבמות
פסטיבל לא מסתכם בפלט המגברים בלבד, הוא כולל גם מתחמי אמנות, חווית קמפינג, חברויות ישנות לצד חדשות ושלל תופינים. האינדינגב הכי מוצלח שלי עד כה לא היה זה בו רצתי ללא הפסקה בין כל במה אפשרית (ורשמתי שיא אישי מרשים בהספק הופעות), אלא דווקא זה המאוזן ביותר, בו אפשרתי לעצמי לשהות מול הבמות, וגם לספוג מהאווירה ולהכיר את האנשים המדהימים שסבבו אותי. עם הזמן וככל שחוויתי יותר פסטיבלים, הבנתי שהחוויה השלמה מורכבת מהתמהיל הנעים של המכלול.

9. שקלו להתפצל מהחברים – זה לגיטימי
זו עצה מורכבת, וקחו אותה בערבון מוגבל על פי הסיטואציה הבין-אישית שלכם עם שותפיכם לפסטיבל. אך אם הסיטואציה מאפשרת לעשות זאת, לכו לראות הופעות אחרות מהלו"ז הקבוצתי ותחברו אליה חזרה לאחר מכן. לפעמים ה"לבד" משנה את כל החוויה. על מנת שיהיה קל לחזור, חשוב להקפיד ולקבוע נקודת מפגש ברורה לכל הצדדים, בכל זאת מדובר במתחם מרובה קהל.

ארקייד פייר משיקים בהפתעה בפרימוורה סאונד 2017 // צילום: BBC

10. יש גם הפתעות
בתחילת הקיץ האחרון טסתי לפסטיבל פרימוורה סאונד בברצלונה. ביום חמישי, עוד לפני שהגעתי למתחם הפסטיבל, צצו ברשת דיווחים מצד עוברי אורח על במה מסתורית שהוקמה, עם ציוד מאסיבי. חברים נאמנים שנותרו בארץ עדכנו אותי בעניין תוך העלאת החשד שמדובר בהופעה בהפתעה של ארקייד פייר – הלהקה הגדולה בליינאפ, בהופעתה הראשונה לשנת 2017. הלהקה הכריזה על אלבום חדש וניגנה סינגל ראשון מתוכו בהופעה מיוחדת. אולם, כדי לראות אותם נאלצתי לוותר על ההופעה של Broken Social Scene, שנערכה במקביל ולה חיכיתי במשך חודשים ארוכים.
הופעות בהפתעה הן עניין שבשגרה בפסטיבלים בחו"ל (חברים נתקלו הקיץ גם בהופעות בהפתעה של Queens of the Stone Age, The Killers, HAIM, Elbow, King Gizzard & The Lizard Wizard), ולרוב מאפשרות ללהקה להופיע בתחושת ספונטניות על במות קטנות יחסית (מול קהל אינטימי) ולהציג חומרים חדשים.

גם באינדינגב יש הופעות בהפתעה, בין אם מדובר בהופעות קמפינג ספונטניות, התארחויות בדוכן כזה או אחר בלי קשר לתכנון הפסטיבל, אירוחים בהפתעה (ברי סחרוף בג'אם של A1 בפסטיבל של 2012) וכמובן הופעת ההפתעה כמו זו של רמי פורטיס לפני שנתיים, בשישי בערב על הבמה המרכזית – מארגני הפסטיבל שמרו בסוד את האומן המעוטר ביותר בליינאפ, וכך יצרו תחושה שהכל יכול לקרות.
בעיני, הדרך להתמודד עם הופעות בהפתעה היא פשוט להתייחס אליהן כבונוס לשדרוג התוכנית המקורית – אם לא ידענו על הופעה, לא פספסנו שום דבר שתכננו עליו מראש, וגם אם כן, היא לא תמיד תצדיק ויתור על ההופעה אליה תכננו ללכת. נסו להיות ספונטניים, פעלו בהתאם למצב הרוח באותו רגע, והעיקר – קחו את זה בקלות ובכיף.

ובכל זאת, אי אפשר גם בלי כמה טיפים פרקטיים יותר:

בסופו של דבר אתם רק בני אנוש, ויש לכם כוחות ומשאבים עד גבול מסוים – היו חכמים וקשובים לעצמכם ותצליחו להספיק יותר. הנה כמה רעיונות בונוס על איך לייעל את האנרגיות בפסטיבל:

א. אל תרבו לחתוך בין ההופעות כדי להספיק כמה שיותר
ברובם המוחלט של המקרים, הניסיון להספיק כמה שיותר הופעות לא צולח. נסו להימנע מחיתוכים במהלך הסט, במיוחד כאשר הבמות מרוחקות. הסיטואציה בה מנסים להספיק עשרים דקות מהופעה אחת, עשרים דקות מהופעה שניה ועשר דקות מהשלישית היא אינה אידיאלית וככל הנראה לא תשאיר לכם שום דבר מאף אחת מהן. הגעתם לתחילת ההופעה ואתם נהנים, ולא עולה באותו הרגע הלהקה האהובה עליכם בבמה השנייה? נסו להשאר. יש מצב שזה ישתלם לכם.

ב. שמרו על ריווח, ואל תשכחו הפסקות
הופעות זה חשוב, אבל גם אוכל, שתייה ושירותים. אל תתקמצנו על אף אחד מאלה. אתם שורפים הרבה אנרגיה ונוזלים בפסטיבל, בטח בשמש היוקדת. ומן הצד השני, היו חכמים – אף אחד לא רוצה לחשוב על בריחה לשירותים רגע לפני (וגרוע מכך – בזמן) ההופעה לה כל כך ציפינו.

ג. שתייה מופרזת יכולה גם לקלקל
אלכוהול (וחומרים אחרים) הוא נהדר אם צורכים אותו נכון ובמידה הולמת. אם תכננתם לראות הופעות, צרכו אותם בחוכמה, על מנת שלא תבלו בסוף את שארית הערב זרוקים על מזרן מתנפח מול הבמה המרכזית ובלי היכולת לקום עד לסגירת המתחם. לא רק שזה יהרוס לכם את הערב, זה עלול גם להרוס לחברים שלכם.

ד. השתמשו בקלאשפיינדר או חפשו את השיטה שנוחה לכם
יש המון שיטות ועזרים שנוצרו על מנת להקל ולשפר את חווית הלו"ז העמוס של הפסטיבלים. אחד מהם הוא האתר Clashfinder, המשמש כיום פסטיבלים וקהלים ברחבי העולם. Clashfinder מאפשר לסמן בנוחות הופעות בלו"ז, להדפיס את העדפה האישית בצורה נוחה ולשתף בין חברים. מומלץ להשתמש בארבעת הצבעים השונים כדי להרכיב את התוכניה האישית – למשל הופעות החובה, ואילו שרוצים לבדוק או לסמן בצבע בוהק הופעה שנרצה להגיע אליה מוקדם כדי לתפוס מקום.
לאחר שחזרתי מהפסטיבל הראשון שלי בחו"ל, תפסתי יוזמה ויצרתי קשר עם מפתח האתר על מנת שיוסיף גם תמיכה בעברית, גם לנו מגיע! לשמחתי כבר כמה שנים שיש תמיכה כזאת ולכן גם התוכניה של אינדינגב 2017 כבר נמצאת באתר. מוזמנות ומוזמנים לסמן, להדפיס (כדי שלא תצטרכו לבזבז סוללה יקרה של הטלפון), לשתף עם חברים וגם כאן בתגובות.

לחצו על התמונה כדי להגיע ללו"ז הפסטיבל

פסטיבל מוזיקה הוא חוויה אדירה וממכרת, שעשויה להתגלות גם כ-overwhelming, מבלבלת ועמוסה ב-FOMO. תכנון נכון לפני הפסטיבל יכול להוביל להפחתת מתח במהלכו ועשוי להיות המפתח לסופ"ש המדהים. בואו בראש פתוח ובגישה הנכונה, שמרו על הקצב האישי שלכם, זרמו, בלו בנעימים, ואל תשכחו, תמונה או שזה לא קרה!


איכשהו קרה ופספסתם/ן את הליינאפ המלא של הפסטיבל? כנסו לכאן והתחילו לתכנן.