"עת לזרוע" – סרט-שיח על מאחורי הפרגוד של האלבום

אז את יהוא ירון כולם מכירים. אחד האנשים הכי מרכזיים באינדי הישראלי. בודאי באינדינגב משנתו הראשונה. יוצר, כותב, מלחין ובשנים האחרונות גם מפיק המון אלבומים. את רן ראשון, פנים חדשות באיזור, עדיין קצת פחות. ככה גם התחיל המפגש המסקרן ביניהם. הראשון, איש שכל דמותו שורקת חתרנות, שבירת גבולות, פרות קדושות וכל מה שמריח מסודר מדי. השני, אם היה חולף על פניכם ברחוב, נראה כחרדי מזרם כזה או אחר, כן עם קריצה, אבל לא מישהו שהייתם חושבים שרק לפני כמה שנים פקד כל מועדון הופעות אפשרי, האזין למוזיקה הכי שולית מקנדה, או חימם את דבנדרה בנהארט בהופעת הבכורה שלו בישראל, כשעלה מהקהל בספונטניות (אמיתי!).

לכאורה, גם כשנוצר המפגש הראשוני (עוד סיפור ששווה לשמוע) שניהם מעידים שלא ידעו ממש איך להתכונן לזה. אבל כמה סקיצות של רן הצליחו לחדור ללב של יהוא, עוד לפני שבכלל נפגשו. ויהוא, אדם שמדבר מוזיקה יותר מכל שפה אחרת, הבין שיש פה סיכוי לפגוש חבר, אח, ותאום.

ינאי יעקב ליין המוכשר יצא בשליחות 'ליבא' לתעד את המפגש שלהם בשלביו המתקדמים, בהקלטות אלבום הבכורה 'עת לזרוע' באולפני פלוטו עם ההרכב המאד מסקרן שהתגבש לו שם. קבלו הצצה לתוך מסע ישראלי על לבושים, דעות, אשליות וחלומות.


האלבום המלא שיצא מזה כאן.

באינדיגב הקרוב, בהופעת בכורה להרכב, הם יופיעו בבמת הפיל ביום ה' , 19/10

הרחבה ממוקדת למעוניינים:
בשנים האחרונות מתפתחת סצינה מעניינת בארץ של יוצרים בעלי תשובה כדוגמת רן, שספגו השפעות רבות מימי הרוק של סיאטל, דרך פולק מודרני ועד עולמות אלקטרונים מודרניים. בשלב מסויים החלו לחפש גם השפעות פחות מוזיקליות ויותר פנימיות ו'רוחניות' ליצירה שלהם. בדרך כלל השלב הזה גם כולל תקופת צינון ליצירה עצמה, וחישוב מסלול מחדש, חמושים במשקפיים חדשות כלפי העולם ועצמם. בשנים האחרונות אנחנו ממש רואים את השילוב שמתחיל לקרות בין העולמות. הניסיון לחבר בין מנוע חיפוש עתיק יומין, והפקה , נגינה והגשה מהיום. כשהנושא המרכזי אינו פסוקים ותפילות מוכרות, אלא מעין תפילה חדשה, נגיעה בעומק החיים, החברה, והמקום ללא מקום, דמויות של גשר בתוך החברה שהעבר אינו ביתם, העתיד החרדי לא נמצא באופק, וההווה המתוח בין שניהם נכתב בין התהום לשמיים. אדם כהן, יפתח דקל ומוטי עמיר הם כמה מהשמות המעניינים שמומלץ לדגום, למי שהצליל המקומי הזה מסקרן אותו.