"הברזייה"
נקודת המפגש שלכםן.

אחת לשבוע ניתן כאן במה ליצירות שלכםן שתשלחו לנו – פסקות דעה קצרות, שירה, סיפורת, איורים, קומיקסים וכל דבר שמביע אתכםן הכי טוב – אנחנו מעוניינים לתת לו במה.

יש לכםן יצירה בשבילנו?
שלחו אותה למייל: pkreshet@gmail.com
וציינו בכותרת "עבור מדור הברזייה"
[נושא הגליון הבא – "שפת הסימנים"]


סופי, בת 17 וחצי, נעה בין הרכבים ויוצרת כל הזמן, מחפשת את עצמה בבתים ישנים וביערות שאף אחד לא מכיר ועדיין לא בטוחה מה המידה האמיתית שלה בג'ינסים

1-
מבטים חטופים
באמצע הרחוב בלילה
מזיזה את היד
כאילו שמחול מודרני
מחשבות כאילו ש
מלחמת השחרור
שאין לי
השחרור
שחסר לי

אוזניות כדי לא לשמוע רכבים
סיכונים קטנים
אלכסונים
שלא יראו האנשים
את כל החששות וההיסוסים
שלי

2-

תפילת זרים
אל המחר
אוויר הרים
רגש מר
מסקנות נקשרות בשפיות
קדימה, תבחר
תלות בדת
ואנשים
אחדות נשכחת
מחר תחזור עם רעיון אחר
אך בלי מימוש הכלים
מה שיצרנו, מה שמפריד בינינו
הפכנו לאיים רחוקים מחולקים למשבצות בעולם
אבל העולם לא כל כך ישר,
לא כל כך ישר
זה לא חייב להיות לבן או שחור
כולם כאן לא יודעים איך לבחור
בסהכ מחפשים קצת אור
בסהכ מחפשים קצת אור

 

3-
ובחמישה לשתים עשרה בלילה
אני הכי יפה בעולם
במראה המלוכלכת בחדר מקלחת
שקיות מתחת לעיניים
ושיער מבולגן
ואחרי שכל היום צעקתי על עצמי
אני הכי טובה בעולם
במראה המלוכלכת בחדר מקלחת
מלאת השראה
וחיוך לא מובן
אחרי שכבר נבחתי על כולם
חוסר שפיות של שבת בצהריים
התרעננות קלה בחיבוק של המלאך שלי
הוא רעב לי ואני רעבה לתשובות
רעבה לעצמי האמיתית
חזקה שקרנית חלשה שקרנית חזקה שקרנית חלשה תנסי קצת יותר חזק
מה שתליתי לראווה נפל שוב
אפס אפס אפס אפס
אפס אפס אפס אפס
ובשעה שתים עשרה בלילה
אני הכי יפה בעולם
במראה המלוכלכת בחדר מקלחת
עיניים נכונות
ושיער מבולגן