יופי, אתה רוצה לארגן פסטיבל מוזיקה?

"בהצלחה!
הגיע היום
אתה יוצא למקומות נפלאים!
אז שלום."
[מתוך "אם יוצאים, מגיעים למקומות מופלאים" / ד"ר סוס, תרגום: לאה נאור]

 

נצא לדרך:

תחנה ראשונה – מועצה מקומית:
השלטון המקומי הוא השלוחה של הממשל להנפקת רישיונות עסק. מה זה? ישנו החוק לרישוי עסקים שקובע אילו עסקים הם טעוני רישוי. לדוגמא, פסטיבל מוזיקה שמארח מעל ל-500 משתתפים חייב ברישיון עסק. אז אתה ניגש למועצה, מוציא בקשה להנפקת רישיון עסק – אירוע תחת כיפת השמים (פריט 7.7.ה. אם זה מעניין) והכל טוב ויפה. רוצה למכור שתייה חריפה? תגיש, אפוא, בקשה נוספת לרישיון להגשת משקאות משכרים (פריט 4.8).
הגשת בקשה, תוכניות – קיבלת הפניות. מלא דלק וסע בן צור, סע. הפניות ל… משטרה, כיבוי אש והצלה, משרד הבריאות וכו'.

המשטרה היא הרגולטור בתחום הבטיחות והאבטחה. נוסף להפניה תידרש להגיש: תוכנית אירוע, תוכנית בטיחות וסקר סיכונים לאירוע, מפות, תוכנית אבטחה, תוכנית הסדרי תנועה וחניות ועוד. תידרש גם למנות בעלי מקצוע: ממונה בטיחות, מנהל אבטחה, מהנדס אזרחי, קונסטרוקטור, מהנדס חשמל וכו'. עד כאן הכל מובן?

נמשיך –
אבטחה:

שיטור בשכר, מכיר?

או לחלופין עבודה של שוטר, בתשלום.
סעיף 102א. לחוק המשטרה (תשס"ו-2006) מסדיר העסקת שוטר בתשלום על ידי גוף פרטי או ציבורי לצורך שמירה על הסדר הציבורי ושלום הציבור לרגל אירוע או פעולה מטעמו:
ביקש אדם כי לרגל אירוע או פעולה מטעמו תקצה המשטרה שוטרים לשם שמירה על הסדר הציבורי ושלום הציבור באירוע או בפעולה כאמור, רשאי קצין מוסמך להקצות לאירוע או לפעולה כאמור שוטרים בתשלום, אם מצא כי מפאת היקפם, טיבם או מקומם של האירוע או הפעולה קיים חשש לפגיעה בסדר הציבורי או בשלום הציבור.

בעברית מדוברת: אתה מארגן פסטיבל, מופע, חתונה, תחרות ספורט, קרב אגרוף? המשטרה רשאית להקצות עבורך שוטרים בתשלום, אם קצין המשטרה הממונה מוצא זאת לנכון. "התשלום" במקרה הזה הוא שלך כמובן.
נשמע מוזר? הרי שמירה על הסדר הציבורי ושלום הציבור היא ממשימות היסוד של משטרת ישראל. כאמור בפקודת המשטרה, סעיף 3, פרק 2: "משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש".

אז כיצד זה רשאי קצין משטרה להפקיד שוטרים למשימתם בעבור תשלום מגורם זר? מתוקף חוק כמובן, שראשיתו במשטרה הבריטית. נכון, זוהי ירושה מנדטורית.

תחילת הדברים במשפט הארץ היתה בהוראת סעיף 30 לפקודת המשטרה:
"ביקש אדם להעסיק שוטרים בחצריו או בסמוך להם, לרגל הלוויה, עינוג או חגיגה, רשאי המפקח הכללי להעמיד לרשותו שוטרים נוספים בתשלום שייקבע."
"לרגל הלווייה, עינוג או חגיגה".(" on account of any funeral, entertainment or festival ") איזה צירוף של אירועים! במקורה באה הוראה זו בשפה האנגלית, ולימים הורקה אל נוסח חדש. לימים נמצא גם כי יש ונכון להרחיב את תחום פרישתה של הוראת-חוק זו. מבחינת סוגי האירועים שלעניינם ניתן להעסיק שוטרים. כך תוקן סעיף 36(א) והועמד על נוסחו כיום.

נו, אז מה הבעיה?

או הו… אפילו שופט בית המשפט העליון מישאל חשין ז"ל, כאשר ישבו בראש חבר השופטים בבג"ץ מולטימדיה (חברת מולטימדיה בע"מ נ' משטרת ישראל, בג"ץ 5009/97, 13.8.98), תמה על ההסדר ועמד על הסתירה שבין היות המשטרה משרתת הציבור לבין היותה ספק עבודה בשכר ועל הסכנות הטמונות בהסדר זה:
"כיצד זה, אפוא, שהמשטרה גובה שכר עבור שירותים מסוימים שהיא נותנת לאזרח? … מכאן התמיהה… אם, אמנם – כהנחת-החוק – תכלית השירות, הסדר הציבורי ושלום הציבור… מה לה למשטרה שדורשת היא שכר עבור שירותיה? הרי חייבת היא ממילא לספק שירותים אלה, שכן לכך נוצרה?… המשטרה פועלת – ואמורה לפעול – בתחום המשפט הציבורי, ותשלום שכר עבור שירותיה, לכאורה, אינו כלל במקומו. אכן, טרם הגענו להפרטתה של המשטרה. יש לקוות כי אף לא נגיע לכך."

אך החוק עצמו שריר, קיים ופעיל.
למעשה היום שוטרים מן המניין מועסקים תמורת שכר באירועים אחרים, שאינם מוגדרים בסעיף 36, כגון: צילום סרטים על-ידי מפיקים ברשות הרבים, תערוכות, ירידים, ליווי מטענים חורגים, כנסים וכדומה.

אז מי משלם על שיטור בשכר?

רשויות מקומיות, רשויות אכיפה, מוסדות מדינה: ביטוח לאומי, חברת עמידר, מע"צ (עבודות דרכים), מפיקי אירועים: מופעים, פסטיבלים, ירידים, אירועי ספורט, טקס פתיחת המכביה, התאחדות הכדורגל, המועצה להסדר ההימורים בספורט, מנהלת הליגה בכדורסל ועוד.

הנה כך: בשנת 2016 שולם שיטור בשכר ע"פ המפורט להלן:

סוג הפעילות סה"כ חיוב
אירוע בעל רגישות מיוחדת 649,445
אירוע ספורט 4,054,526
אירוע תרבות, בידור, יריד או פסטיבל 18,332,973
הפעלה באזור בילוי מוגדר 2,481,154
ליווי מטען 3,738,378
משחק כדורגל 13,765,339
סגירת כבישים בנסיבות מיוחדות 1,039,120
סיוע באכיפה 13,956,523
עבודות בדרך 30,803,890
סה"כ 88,821,348

ע"פ הפילוח הבא:

רגע, איך זה עובד בעצם?

פשוט: אתה ניגש לתחנת המשטרה ומבקש שיטור בשכר בעבור אירוע שאתה מארגן: פסטיבל, משחק כדורגל, תהלוכה.

ואם אני לא מבקש?
אתה תבקש: והיה ותמצא המשטרה שיש צורך מבצעי להקצות עבורך שוטרים בתשלום , אתה תבקשם, או שלא יינתן אישור המשטרה לקיום לאירוע.

אז ביקשתי שוטר להכוונת התנועה..
לא לא, קצין המשטרה יקבע את שיעור השוטרים הראוי ומשימתם.

ודאי קיים מפתח אחיד וברור לקביעת סדרי השיטור בשכר הנחוצים לכל אירוע ואירוע?
ודאי, אין.
היקף האמצעים הנדרשים וסוגם, כלי רכב, כלי שליטה ותצפית ועוד נקבעים אד-הוק, סמוך למועד האירוע ועל פי שיקול דעת הנתון בידי קצין המשטרה האחראי והמוסמך לעניין.  

וכמה זה עולה?
זה עולה. וממשיך לעלות.
מאז 2011 עלה התעריף לשעת שוטר בעבודה בשכר ב-54.5%. כמפורט להלן:

ובאחוזים –
עלייה ראשונה (2010-2011)

גבייה: 27.5%
לשוטר: 27.5%
עלייה שנייה (2016-2017)
גבייה: 21.1%
לשוטר: 15.3%
סה"כ מ- 2001 עד 2017:
גבייה: 54.5%
לשוטר: 46.9%

*חשוב לציין כי בשנים הללו השכר הממוצע במשק עלה ב13.9% אחוז בלבד

אז אני מאובטח כראוי, התשלום הופקד. מה הלאה?

אבטחה אזרחית/פרטית:
מתוקף חוק רישוי עסקים (תשכ"ח-1968) / צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי תשע"ג- 2013) ועל פי פריט רישוי 7.7.ה לאירועים תחת כיפת השמים עליך למנות מנהל אבטחה בעל הסמכה נדרשת ולהגיש תוכנית אבטחה לעיון ואישור הגורם הממונה.

מי הוא?
נכון – המשטרה. וכאן מוסמך הקצין הממונה להתערב בתוכנית האבטחה ולדרוש את עדכון היקף האבטחה בפועל (סדרי הכוחות, הצבתם ודרישת אמצעים נוספים וכו') על פי שיקול דעתו המקצועי.

אבל מיהו הקצין הממונה?
קצין מדרגת פקד ומעלה, ראש משרד סיור מן התחנה האזורית שהוסמך על ידי ראש אגף המבצעים במשטרת ישראל.
אותו קצין שפוסק בדבר היקף שיטור בשכר?
נכון מאוד.

תעריפי האבטחה בשוק הפרטי נתונים לתחרות בין חברות שונות וכפופים להסכמים הקיבוציים ולשכר מינימום הנהוג במשק, עם זאת גם כן ניתן לראות עלייה של מעל ל 20% בין השנים 2012-2016.

(תעריף האבטחה לפסטיבל אינדינגב מוצג להלן):

רגע, אבל זהו? סיימתי?

לא סיימת… אתה חייב גם לפנות לרשות הארצית לכבאות והצלה, הללו יבחנו את האירוע ויקבעו אם נדרשת אבטחה של צוות לוחמי אש.

גם כאן – בדומה לשיטור בשכר, הרשות קובעת את היקף וסדרי האבטחה הנחוצים לאירוע, מבצעת את העבודה בפועל וגובה את התשלום על פי תעריף שקבעה היא בעצמה או השר לביטחון פנים (השר הממונה).

והתעריף? עלה ב-105% בשנת 2017.

כמוצג להלן:

רוצה לארגן פסטיבל?

"לפעמים תסתבך,
לפעמים יש צרות,
תסתבך
בין המון ציפורים מוזרות.
תתקדם בזהירות,
בתבונה זה לא קל.
החיים הם חוכמה של שווי משקל.
רק תזכור להיות זריז ואמין
ואסור שתחליף רגל שמאל בימין."
[מתוך "אם יוצאים, מגיעים למקומות מופלאים" / ד"ר סוס, תרגום: לאה נאור]

 

התעריפים עולים וכך גם היקף האבטחה הנדרש עולה. הנה פסטיבל מוזיקה אקראי – אינדינגב:
בין השנים 2011-2016 צמח היקף האבטחה האזרחית (שעות אבטחה) ב-245% וההוצאות צמחו ב- 427%.

אבל גם האירוע גדל? הלוא גודל האירוע משפיע על היקף האבטחה הנדרש.
ודאי. האירוע באותם שנים צמח ב-100%. הנה כאן:

ושיטור בשכר?
שיטור בשכר צמח ב-281%.

במילים אחרות:
בשנת 2011 היקף האבטחה המשולב (אבטחה אזרחית +שיטור בשכר) עמד על 444 שעות לכל 1000 רוכשי כרטיסים. ואילו בשנת 2016 על היקף של 789 שעות לכל 1000 רוכשי כרטיסים. צמיחה של 78%. ראה כאן:

מארגן פסטיבל?

"המקומות נפלאים!
זה היום שלך!
ההר מחכה!
אז… צא לדרכך!"
[מתוך "אם יוצאים, מגיעים למקומות מופלאים" / ד"ר סוס, תרגום: לאה נאור]

אז מה יהיה?
בג"ץ מולטימדיה הצביע על ניגוד העניינים בעצם קיום הסדר השיטור בשכר, דו"ח מבקר המדינה – "הקצאת שוטרים תמורת תשלום" (דוח שנתי 64ג התשע"ד 2014) ביקר בחריפות את התנהלות המשטרה בהיבטים השונים, ועדות חקרו (ועדת הבר 2006), הגישו מסקנות והמלצות, נקבע שיפורסמו מפרטים אחידים, ועדות פנים של הכנסת התכנסו, מכתבים נשלחו לשרים, שרים מינו שליחים, ממונים, קצינים, יועצים.

והנה בחלוף עשרים שנה מפסיקת בג"ץ בתיק מולטימדיה, שלוש שנים מפרסום דו"ח המבקר ולמעלה מעשור מאז שנקבע שיפורסמו מפרטים אחידים. התקנה בחוק אשר מאפשרת שיטור בשכר לא עודכנה, מדיניות ראויה לאיזון מידתי בין האינטרס הביטחוני לבין האינטרס הציבורי אין, מבחנים אשר קובעים את מידת התוקף לעבודה בתשלום לא הותקנו, הליקויים שבהפעלת שיטור בשכר טרם תוקנו במלואם, מפרטים אחידים טרם פורסמו וחוסר הודאות באשר לתנאי הרישוי והיקף האבטחה הנדרש עומד בעינו כימים ימימה.

על כן נדרשת חקיקה עדכנית ויסודית בנושא – חקיקה אשר תביא לידי פתרון את כלל הליקויים השוררים בהליך רישוי אירוע כפי שמתנהל היום.
זאת על מנת שנוכל להפיק גם את הפסטיבל הבא.